אין דור שאין בו ליצנין

„כל נדרי" פותח את תפילת ליל יום הכיפורים — יום צום אחד בלי לחם; „כל דכפין" („כל הרעב — יבוא ויאכל") פותח את ההגדה של פסח — שבוע בלי לחם (חמץ); ו„כל-חוז" הוא הקולחוז, המשק החקלאי השיתופי שכפה המשטר הסובייטי (הערה ^*) — והוא שהביא רעב מראשית השנה ועד אחריתה. ה„כלל" הלמדני, שדורש כל „כל" כסימן לחוסר לחם, מעמיד את מפעל הדגל הסובייטי בשורה אחת עם ימי הצום — אלא שזה צום של שנה שלמה.