אין דור שאין בו ליצנין

קרל ראדק, מראשי התעמולה הבולשביקית, נודע כאביהן של ההלצות האנטי-סובייטיות שהילכו במדינה. „חוכה וטלולה" (חוכא וטלולא) — ארמית: צחוק ולעג; „תסתום מעיינך" — תפסיק את שטף ההלצות. ההלצה האחרונה היא רשימת מינויים ארסית: ריקוב, ראש הממשלה — שתיין ידוע; בובנוב, הממונה על ההשכלה — הדיוט (בור); ליטווינוב, שר החוץ של רוסיה — יהודי; ומנהיגהּ של רוסיה — דז'וגאשווילי הגרוזיני, שמו האמיתי של סטלין (הערה ^*). וכאן המלכודת: סטלין, שמתפרץ „אני הוא מנהיגה של רוסיה!", מזהה את עצמו במו פיו עם הגרוזיני שברשימה — וראדק מסיר מעצמו את האבהות: את ההלצה הזאת חיברת אתה. דרויאנוב מציין, על-פי העיתונות של הימים ההם, שהפצת בדיחות נגד השלטון נענשה בעשר שנות מאסר — וראדק נחשב ראש וראשון ליוצריהן.