אין דור שאין בו ליצנין

מת קראסין וסידרו לו הלוויה ברוב עם ובטכסים גדולים.

היה שם יהודי פיקח ושאל לאחד מפרנסי הבולשביקים:

בכמה, לדעתך, תעלה קבורה זו?

השיב הפרנס:

אני משער, שהיא תעלה בחמישים אלף.

נתכעס היהודי ואמר:

ולבזבזנות כזו אתם קוראים “משטר-של-חיסכון”? יבוא עלי, אם לא כל הוועד הפועל הייתי קובר בעשרים וחמישה אלפים, ובשמחה רבה…