בולשת נכנסה לבית-מדרש ומצאה יהודים יושבים בחבורה, ואחד מהם מספר בגנותו של מלך מן הנלחמים שהוא מלך טיפש.
תפסו ראש-הבולשת ואמר לו:
תקבל שכרך משלם, שסיפּרת בגנות מלכנו.
התנצל היהודי ואמר:
חס ושלום, שאספר בגנותו של מלכנו ירום הודו. למלך אשכנז נתכוונתי.
החזיר לו ראש-הבולשת:
ז’יד, אותי לא תרמה. אם טיפש אמרת – לשלנו נתכוונת…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„בולשת‟ — המשטרה החשאית הצארית; „אשכנז‟ — גרמניה, בלשונם של הימים; „ז'יד‟ — כינוי הגנאי הרוסי ליהודי; „ירום הודו‟ — תוספת הכבוד המקובלת לשמו של מלך. ראש הבולשת, שבא להפליל את היהודי, מרשיע בלי משים דווקא את הצאר: אם נאמר „טיפש‟, ברור לו מאליו שהכוונה למלך שלנו.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
