אין דור שאין בו ליצנין

עקיצה כפולה: "קרחת" היא גם ראש בלי שיער וגם שטח חשוף מעצים — ויער הרצל, שניטע לזכר חוזה המדינה, היה דליל כל כך שנראה בעצמו כקרחת. וכך "משפרי הלשון" — מחדשי העברית, שנודעו בחיבתם לשמות נמלצים — מעניקים לקירח שם של יער, והיער הוא שסופג את העלבון.