ההוא שקרא “מעשה־כשפים” של שלום־עליכם, קרא וקרא, ולא ידע להכריע:
חיה זו, שטרח בה החלמאי, מה היא: עז וחייבת בחלב, או תיש היא ופטורה מחלב?*
נמלך והלך לשאול שאלת־חכם. אמר לו החכם:
כבר יש לנו גם חיה אחרת, שטרחו בה גדולי־עולם והצהרת באלפור שמה, ואף זו לא הכריעו בה חכמים, אם עז היא וחייבת בחלב, או תיש היא ופטורה מחלב…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„מעשה-כשפים" הוא סיפורו הנודע של שלום-עליכם על יהודי שקנה עז, אלא שבדרך הביתה היא מתחלפת לו שוב ושוב בתיש, ועד סוף הסיפור אין להכריע מה הבהמה: עז נקבה שנותנת חלב, או תיש זכר שאינו נותן כלום (דרויאנוב מפנה בהערה * לבדיחה על אותו סיפור בכרך השני). „שאלת-חכם" — פנייה לרב להכרעה בספק הלכתי. והחכם מיישם את הספק על הצהרת בלפור (1917), שבה הבטיחה בריטניה בית לאומי ליהודים: גם בה טרחו „גדולי-עולם", וגם לגביה אין איש יודע אם „עז" היא, שתניב חלב של ממש — או „תיש" עקר, הבטחה יפה על נייר.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
