אין דור שאין בו ליצנין

„יהודי למלכים" — יהודי-החצר, הגביר-השתדלן שיש לו מהלכים אצל מלכי הגויים: מעמד של עושר, השפעה ונוחות. „מלך ליהודים", לעומת זאת, פירושו למשול בעם סרבן וויכחני. חידוד עצמי מר: היהודים קשים לשלטון עד כדי כך שאפילו כתרם שלהם אינו מפתה את העשיר שבהם.