אין דור שאין בו ליצנין

„מנחה" היא גם תפילת אחר-הצהריים וגם דורון: בפרשת „וישלח" (בראשית לב) שולח יעקב לעשו עדרי צאן ובקר כ„מנחה" לפייסו. רבי שלום מעמיד פנים שקושיה הציקה לו כל ימיו — כלבים דרכם להתלוות לעדרי מקנה, ולמה לא הצטרפו לעדרי המנחה של יעקב? — ושני הסרבנים סיפקו לו סוף-סוף את היישוב: כלבים אינם מצטרפים למנחה. עלבון צורב בתחפושת של חידוש תורה.