אין דור שאין בו ליצנין

בברית-מילה מעמידים „כיסא של אליהו": על-פי המסורת אליהו הנביא נוכח בכל ברית, ולכבודו — כך הטעם המקובל — קמים הקרואים כשמכניסים את התינוק. הטעם השני עוקצני אך מדויק להפליא: תינוק שטרם נימול עדיין אינו בן-ברית, כך שבאותו רגע נכנס לחדר „גוי" — ויהודים בגלות, הרי ידוע, קופצים על רגליהם בכל פעם שגוי נכנס.