בדיחה 1882
שאלו לחכם:
מה טעם אמרו: ״כל צרה שהיא של יחיד – צרה, וכל צרה שהיא של רבים אינה צרה״?*
השיב החכם:
יפה אמרו, משום שיסורים של אדם שני מקורות להם: צרתו שלו ואושרם של אחרים…
שאלו לחכם:
מה טעם אמרו: ״כל צרה שהיא של יחיד – צרה, וכל צרה שהיא של רבים אינה צרה״?*
השיב החכם:
יפה אמרו, משום שיסורים של אדם שני מקורות להם: צרתו שלו ואושרם של אחרים…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
המאמר שבשאלה מקורו במדרש (הערה *), ובפי העם — ״צרת רבים חצי נחמה״. תשובת החכם צינית ומדויקת: סבלו של אדם ניזון משני מקורות — צרתו שלו והקנאה באושר זולתו. כשהצרה משותפת לכולם נעלם המקור השני, שהרי לא נותר איש מאושר לקנא בו.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓