אין דור שאין בו ליצנין

„היכל" — כך כינו הרפורמים את בתי הכנסת המפוארים שלהם; זה של פרנקפורט, ממרכזי הרפורמה בגרמניה, נבנה ברוב פאר. „נימנו וגמרו" — הצביעו והחליטו; „ליצני הדור" — שנוני התקופה. התביעה המדומה נגד האדריכל מגלגלת עליו את האשמה בחן: הוא „התחייב" שייכנסו להיכל אלף איש — ואין נכנסים אפילו מאה. הבניין עמד בתנאיו; המתפללים הם שלא באו. הספסלים הריקים של הרפורמה, בלבוש פגם בנייה.