אין דור שאין בו ליצנין

„בית-מחיה" — מסעדה; „הוחזק אוכל-טריפות" — ידוע ומוחזק בציבור כאוכל טריפות. ההיגיון שלו הפוך בעקביות משעשעת: הוא מתנצל על שנמצא במקום כשר, כדרך שירא-שמים מתנצל על חשד לטריפה — „תנוח דעתכם", לא נכשל חלילה באכילה של ממש, רק ביצים וחמאה. הכשרות היא אצלו החשד שיש לטהר ממנו את שמו.