אין דור שאין בו ליצנין

„טובי העיר" — פרנסי הקהילה. משה יוג דורש את הפסוק מתהלים לו, ז — „צדקתך כהררי אל, משפטיך תהום רבה, אדם ובהמה תושיע ה'" (במקורו: צדקת האל איתנה כהרים, משפטיו עמוקים כתהום, והוא מושיע את כל בריותיו) — כתפילה פרטית לסילוק מעכבי הגט: ה„צדיקים" — טובי העיר — יקפאו על עומדם כהרים; ה„שופטים" — הרב — ירדו לתהום; וכשלא יישארו בעולם אלא „אדם ובהמה", הוא ואשתו, תבוא סוף-סוף הישועה: הגירושין. מי מבני הזוג האדם ומי הבהמה — את זה הוא משאיר לשומעים.