אין דור שאין בו ליצנין

„להשתמד" — להמיר את הדת. מנחה, תפילת אחר-הצהריים, נאמרת עד שקיעת החמה, ומצווה מן המובחר לאומרה במניין („בציבור"). ההרגל היהודי גובר על ההחלטה הגורלית: השמש שוקעת, זמן מנחה עומד לחלוף — והעתידים-להשתמד רצים לתפוס מניין אחרון, רגע לפני שיתכחשו לכל העניין.