אין דור שאין בו ליצנין

שמעיה דורש על דרך המאמר התלמודי המפורסם "אתם קרויים אדם, ואין אומות העולם קרויים אדם" (יבמות סא ע"א) — אלא שאצלו ה"אדם" הם השקרנים. ה"ראיה": "כל האדם כוזב" (תהלים קטז, יא), שנאמר במקורו כתלונה נואשת ("אני אמרתי בחפזי: כל האדם כוזב") ונקרא כאן כהגדרה — אדם שווה כוזב, ומי שאינו כוזב יצא מכלל אדם. כך הופך השקרן פסוק של גנאי לתעודת אצולה למקצועו.