אין דור שאין בו ליצנין

שד"ר — „שלוחא דרבנן", שליח הנוסע מעיר לעיר לאסוף כספים לישיבות או ליישוב בארץ-ישראל, ובדרכו דורש לפני הציבור; „תיקון" — כוסית משקה. הבדיחה מפגישה שני מקורות סותרים: פתגם-העם שבהערה ^* — „קשה שוטה מרשע" — מול משנת עדיות (הערה ^**), שבה עמד עקביא בן מהללאל על דעתו נגד כל החכמים וסירב לחזור בו: „מוטב לי להיקרא שוטה כל ימי, ולא ליעשות שעה אחת רשע" — משמע ששוטה עדיף מרשע. הלילה באכסניה מכריע את המחלוקת לטובת הבריות: רשע לא היה טורח לשבת ולומר תהלים עד אור הבוקר; רק שוטה כשר וחסוד מסוגל לקיים מצווה שלמה — ולגזול בה שינה מאדם עייף.