בעל-חוב תבע חובו מאת שמטן וטען לפניו:
כיצד אין אתה מתבייש לשלם לי רעה תחת טובה? כלום ריבית לקחתי מאתך? “גמילות-חסד” הוא ממוני בידך.
אמר לו השמטן:
עד שאתה עומד וטוען טענה של מה-בכך, מוטב שתישק לי בטבורי.
נתמלא הלה כעס גדול והתחיל מחרף ומגדף את השמטן.
אמר לו השמטן:
מה תצעק אלי? שמא רצונך, שתישק לי דווקא באותו מקום? קום ועמוד בשורה. שם מחכים כבר רבים שקדמו לך.
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„שמטן" — מי שפשט את הרגל ואינו פורע; „גמילות-חסד" — הלוואה בלא ריבית, שהנושה מזכיר כדי להוכיח שנהג בלווה חסד ולא ביקש רווח. העלבון מסלים בנימוס מדומה — מן הטבור אל „אותו מקום" (לשון נקייה לאחוריים) — והעוקץ בסוף: הנושה מתבקש לעמוד בתור, שכן רבים קדמו לו. השמטן גזל כל-כך הרבה בעלי-חוב, שגם להשפלה יש אצלו סדר קבלה מסודר.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
