אין דור שאין בו ליצנין

בתפילת מוסף של החגים נאמר „ומפני חטאינו גלינו מארצנו" — הגלות כעונש על חטאי העם. כאן הוחלפה אות אחת: הסוחר, ששלח יד בכספי אלמנות ויתומים — מן החמורים שבחטאים — אכן „גלה מפני חטאיו", אלא שגלה אל הארץ ולא ממנה: ארץ-ישראל, משאת הנפש הקדושה, משמשת לו מקלט נוח מנושיו ומן הדין.