אין דור שאין בו ליצנין

„להקציע" — להחליק בשיוף; „איצטבה" — ספסל העץ שיושבים עליו במרחץ; „אם תמצי לומר" ו„חיישינן" (חוששים אנו) — לשון הפלפול התלמודי, המולבשת כאן על ספסל של בית־מרחץ. הפשרה החלמאית מניחה את הצד החלק — הבטוח לישיבה — כלפי מטה, אל הרצפה, ומשאירה למתרחצים דווקא את הצד השורט: פתרון שמשמר את שני החששות ומוותר על שני היתרונות.