אין דור שאין בו ליצנין

יש גם נוסח גרמני לבדיחה שלפנינו, ויפה הוא מן הנוסח שלנו: תושבי אוגם של וירטמברג הוצרכו להכניס קורה גדולה לעירם, ומשום שנמצאה ארוכה מכפי מידת רוחבו של שער העיר לא יכלו להכניסה. עד שעמדו ודנו, אם לקצץ את הקורה או להרחיב את השער, נסתכל אחד מהם וראה: אנקור טס דרך השער ובמקורו קישוש, ולא לרוחבו אלא לאורכו הוא נושא אותו הבריקו עיניו של המסתכל וקרא: "רבותי, אור גדול עולה לי במוחי; נעשה גם אנחנו כאנקור זה ונישא את הקורה לא לרוחבה אלא לאורכה". מחאו כל העומדים שם כף לחכמה מופלגה זו, ולא הוצרכו לא לקצץ את הקורה ולא להרחיב את השער (מרקנס, כרך ראשון, סי' 27, עמ' 22. ועיי"ש גם סי' 47, עמ' 36).