אין דור שאין בו ליצנין

רבי אלעזר רוקח (תמ״ה–תק״א, 1685–1741) היה רב ומקובל יליד קרקוב, מייסד שושלת רוקח (שממנה צמחו אדמו״רי בעלז). כיהן כרב ברודי ומשנת ת״ק (1740) כרבה של הקהילה האשכנזית באמסטרדם, חיבר את „מעשה רוקח‟ על המשנה, ובסוף ימיו עלה לצפת ונפטר בה. אצל דרויאנוב הוא מופיע כפוסק חריף שמשיב לאישה גאוותנית בלשון חידוד ההלכה („חזרת אין צריכה הסיבה‟).

ערך בוויקיפדיה העברית ↗

תיאור בסיוע AI — ייתכנו אי-דיוקים. הבהרות