אין דור שאין בו ליצנין

„מוזג" — מוכר המשקאות; „בלום פיך" — סתום את פיך. בעיני הסובאים חכמה אחת יש בעולם: מי שיש לו יי"ש שותה אותו בעצמו, ורק טיפש מוכרו לאחרים. בהלת הגוי השני חושפת את המלכוד: כל אספקתם תלויה ב„טיפשותו" של המוזג, ואוי להם אם ישמע ויחכים.