אין דור שאין בו ליצנין

אורח נכנס לבית־מחיה והזמין ארוחת צהרים. הלך הדיל והביא תבשיל ראשון – מרק. נסתכל האורח במה שהביאו לו ואמר לדיל:

– קובל אני עליכם, שאין אתם מסכנים את המים קודם בשול.

נעלב הדיל:

– שמא יודע תעלומות אתה?

החזיר האורח:

– עינים יש לי, ברוך השם, ואני רואה: – גריסים צפים על פני המים…