אמר מתנגד לחסיד:
בוא וראה, מה בינינו לבינכם. אנו, כיוון שגומרים להתפלל, מיד אנו לומדים פרק משניות ואומרים קדיש דרבנן, ואילו אתם – עוד “אשרי” ו"בא לציון" בפיכם וכבר אתם שותים “תיקון”.
החזיר לו החסיד:
מה תימה יש בדבר? אתם תפילתכם תפילה מתה היא, ודין הוא שתלמדו עליה משניות ותאמרו עליה קדיש, ואילו אנחנו – תפילתנו תפילה חיה היא, ויפה לגימה לחי.
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
אחרי תפילת שחרית נהגו המתנגדים ללמוד פרק משניות ולומר „קדיש דרבנן"; „אשרי" ו„ובא לציון" הם מסיומי התפילה; „תיקון" — בלשון החסידים: כוסית משקה. עוקצו של החסיד: לימוד משניות ואמירת קדיש הם בדיוק מה שעושים לעילוי נשמת נפטר — ואם כך נוהג המתנגד בתפילתו, סימן שתפילתו מתה, ובדין הוא עורך עליה טקסי אבלות. תפילת החסידים, לעומתה, חיה — „ויפה לגימה לחי": למי שחי מגיעה לחיים.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
