אין דור שאין בו ליצנין

„פך" — כד; „הזקן" — כינוי כבוד לאדמו"ר מייסד. כל המעטפת — „מקובלנו", „עליו השלום", „קבלה היתה בידו מרבותיו, ויש אומרים מאבותיו" — היא לשון חגיגית של מסירת מנהג קדוש מדור לדור. וה„סוד" העובר במסורת: הקטן שבפכים מכיל יותר מהגדולה שבכוסות. כלומר, המנהג האדוק כביכול אינו אלא דרך לשתות הרבה יותר, והחסידים מוסרים את תאוות השתייה של רבם כתורה שבעל-פה.