אין דור שאין בו ליצנין

„סופר הקהל" — הלבלר הרשמי של הקהילה; „גביר" — העשיר המקומי, שמשרת קהילה קטן אינו מעז לסרב לו. ההיגיון של הסופר עקום ומדויק כאחד: אם גם כשהוא כותב אין הגביר משלם, ודאי שלא ישלם כשיחדל — אז לפחות נשארת אשליית הסיכוי. טרחת חינם ודאית עדיפה בעיניו על ויתור ודאי.