דוֹד חרוּמף עתיד לבוא מחר. אמרה האשה לבעלה: חוששני, שהילדים יסיחו על חוטמו של הדוד ויכעיסוהו.
התחכם האב והזהיר את הילדים:
מחר יבוא אלינו דוד. על חוטמו אסור לדבר!
למחר בא הדוד, וכשהגיעה שעת הסעודה ניגש יחד עם כל בני הבית אל השולחן. נעץ בו קטון הילדים עיניו ואמר:
אבא, למה אמרת, שאסור לדבר על חוטמו של הדוד? אין לו חוטם כלל…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„חרומף" — בעל חוטם פגום או שקוע (מלשון „חָרוּם" שבמומי הכהנים). אזהרת האב היא שנוטעת בילדים את העניין בחוטם: הקטן נועץ בו עיניים, בוחן היטב — ומודיע בקול רם שהאיסור מיותר, כי אין בכלל חוטם לדבר עליו. הניסיון למנוע את המבוכה הוא שמייצר את הגרועה שבגרסאותיה.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
