“נאפּמן”* נכנס לחנות מוכרת צורכי-כתיבה, וביקש לקנות כרטיסים מצויירים. הביאה החנוונית אלבום של דוגמאות ופתחה אותו לפניו:
הנה קבוצה יפה: טרוצקי וגנרליו ואופיצריו.
סירב ה"נאפמן":
לא איש-מלחמה הוא.
הפכה החנוונית את הדף:
הנה קבוצה יפה אחרת: לונצ’רסקי וחכמיו וסופריו.
לא נחה דעתו של ה"נאפמן":
מה לו לחכמים ולסופרים?
הפכה החנוונית עוד דף אחד:
הנה לנין בקברו.
הזין ה"נאפמן" עינו בכרטיס, נענה ואמר:
יפה, יפה מאד!… שמא יש לך גם קבוצה שלימה?…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
ה„נאפ" — המדיניות הכלכלית החדשה שהנהיג לנין ב-1921 — התירה שוב מסחר פרטי, וה„נאפמנים" שהתעשרו ממנה נשארו שנואי המשטר ושונאיו (הערה *). „כרטיסים מצוירים" — גלויות; לונאצ'רסקי היה הקומיסר לענייני השכלה ותרבות. הנאפמן דוחה את גלויות המנהיגים החיים, ורק „לנין בקברו" מוצא חן בעיניו — ובקשת ה„קבוצה השלימה" (סדרה שלמה, כדרך אספני גלויות) פירושה: הלוואי שתהיה גלויה כזאת לכל צמרת המשטר, כל אחד בקברו.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
