אין דור שאין בו ליצנין

ועדת שאו נשלחה מלונדון לחקור את מאורעות תרפ"ט (1929), והיישוב היהודי ראה בה ועדה מוטה; הארי לוק, ממלא מקום הנציב העליון, נחשב בעיני היהודים עד עוין ופרו־ערבי. ה"חריף" — פיקח חד־מוח — מסביר את זיכרונו הסלקטיבי במשל מן ה"חדר" (בית־הספר היהודי המסורתי): הילד שוכח את פרשת־השבוע כשאביו בוחן אותו, וזוכר הכול כשבוחן אותו ה"מלמד" — המורה, שמפניו ומפני שוטו הוא ירא. הרמז שקוף: גם זיכרונו של לוק מתעורר רק לפני מי שהוא חפץ ביקרו.