אין דור שאין בו ליצנין

„זהירים בזקניהם" — מקפידים על כבוד הזקן ואינם נוגעים בו. על-פי מנהג עממי, שערה שנשרה מן הזקן אין משליכים אותה בביזיון אלא מצניעים אותה בין דפי ספר קודש. לשעבר אפוא, כשהזקנים עמדו בשלמותם ורק שערות בודדות נשרו מאליהן, הספיקו ספרים מעטים; עכשיו, משמקצצים ומגלחים, השערות מרובות — וזה, ולא הלימוד, מה שמצריך ספרים הרבה. תשובה מהתלה שעוקצת פעמיים: גם את נטישת הזקן וגם את דור שספריו רבים מלומדיו.