אין דור שאין בו ליצנין

בגמרא (חולין קלט ע"ב) שואלים דרך משחק: „אסתר מן התורה מניין? — ואנכי הסתר אסתיר" (הערה ^*) — שמה של אסתר נרמז בפסוק מדברים. מכאן כינויה של הרבנית הלמדנית. כשקמה לצאת מן החדר עוקץ האורח: אל לה ל„אסתר מן התורה" לקיים בעצמה הסתרת פנים. היא משיבה בפסוק הקודם באותו פרק עצמו (הערה ^**): „והסתרתי פני מהם והיה לאכֹל" — בתורה משמעו שישראל יהיו לטרף, אבל בפיה: אני מסתירה את פני ויוצאת כדי שיהיה מה לאכול, להביא לאורחים את הסעודה. היא גברה על תלמיד החכם במגרשו שלו — בפסוק הסמוך לפסוקו.