אין דור שאין בו ליצנין

„איבעיא להו" — נשאלה להם שאלה, לשון פתיחה תלמודית; „פשט לה" — פתר אותה; „שד"ר" (שלוחא דרבנן) — שליח היוצא לאסוף תרומות, שעליהן חיו הישיבות. וולוז'ין, הישיבה המפורסמת שבליטא, שיגרה שלוחים לכל קצווי תבל — ולכן היעדר שד"ר במאדים הוא „ראיה" מדעית שאין שם יישוב. בדיחה פנימית של עולם הישיבות, הלועגת בחיבה למרדף הבלתי פוסק אחר המגבית. דרויאנוב מביא בשם הרב מ' ברלין נוסח דומה על „הרי חושך" האגדיים — ראיה שהם קיימים במציאות: שד"ר מוולוז'ין כבר יצא לשם.