אין דור שאין בו ליצנין

״שאהיה כפרתך״ — נוסח מסירות מקובל: שאטול על עצמי את הרעה המיועדת לך. השכנה קיללה את האישה ״שתתאלמני״ — כלומר שבעלה ימות. הבעל, ב״חסידותו״, מתפלל ליטול את הקללה על עצמו: שהוא יתאלמן במקומה. אלא שאלמן הוא מי שאשתו מתה — ותפילת ההקרבה הנאצלת אינה אלא בקשה מנומסת למות אשתו.