מתה אשתו של מוכסן, וכשבא לקבור אותה התחייב לשלם דמי-קבורה אחרי מכירת היבול. עבר כמה זמן, מכר את היבול ולא שׁילם. לשנה בא להציב מצבה לאשתו והביא את מחצית חובו.
נתעקש “הנאמן” של חברה קדישא ולא קיבל:
או שתפרע כל החוב, או שלא נרשה לך להציב את המצבה.
נתעקש גם המוכסן ואמר:
רבי “נאמן”, או שתסכים לקבל מחצית, או שאלך ואציב את המצבה בבית-עלמין אחר…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„חברה קדישא" מופקדת על הקבורה, וה„נאמן" הוא הגזבר שלה. המוכסן מתמקח על המצבה כעל שק תבואה, ואיום־הנגד שלו — „אציב את המצבה בבית־עלמין אחר" — הוא איום סרק מושלם: אשתו קבורה כאן, ומצבה בלא קבר תחתיה אינה כלום. הרגלי המסחר עיוורו אותו לעובדה היחידה שקובעת את מקומה.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
