עם-הארץ ביקש לצאת ידי כל הנוסחאות ואמר בשמונה-עשרה: “וחוֹננו מאתך דעה, בינה והשכל – חכמה בינה ודעת”. “והעלה רפואה שלימה לכל מכותינו – ארוכה ומרפא לכל תחלואנוּ ולכל מכאובינו ולכל מכותינו”.* שמע ליצן אחד תפילתו ואמר לו:
חביבי, עליך אמר קרא:“ויוסיף דעת יוסיף מכאוב…” **
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
לתפילת שמונה-עשרה (העמידה) יש נוסחים שונים, והבדלי-נוסח יש גם בתוך הברכות עצמן: ברכת הדעת נאמרת בנוסח אחד „דעה בינה והשכל" ובאחר „חכמה בינה ודעת", וברכת רפאנו מונה כאן „מכות" וכאן „תחלואים ומכאובים". עם-הארץ, ליתר ביטחון, אומר את כל הנוסחים גם יחד — וכך צובר בתפילתו כפל „דעת" וכפל „מכאוב". הליצן קולע בו את הפסוק מקהלת א, יח (הערה **): „כי ברוב חכמה רב כעס, ויוסיף דעת יוסיף מכאוב" — המרבה דעת מרבה צער. אצל המתפלל הזה הפסוק מתקיים כפשוטו ממש: על כל תוספת „דעת" באה מיד תוספת „מכאוב".
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
