אין דור שאין בו ליצנין

בדיחה אוקראינית מספרת: גריצקו מכר קמחו בעיר־הפלך. קנה לו מגפים טובים חדשים, משחם בעיטרן כהלכה ונעל ונעל אותם. מילא כרסו יי"ש, ולא נשאו אותו רגליו אלא לצאת מן העיר. ללכת עד לכפרו לא עצר כוח. נפל על אם־ הדרך ונרדם. עברו עליו מוסקלים, חלצו מגפיו החדשים מעל רגליו והלכו להם. למחר בבוקר נזדמן לשם אדם אחד, בן כפרו של גריצקו, הגיע עד לו, הכירו והתחיל טורדו: "גריצקו קום, הרם נענה ואמר: "הרגלַים הללו לא שלי הן; שלי נעולות מגפים רגליך מן הדרך !"—נסתכל גריצקו ברגליו וראה, שהן יחפות, חדשים" (אפנסייב, "Сказки" ב', סי' 249, עמ' 397—398).