אין דור שאין בו ליצנין

„קרתני" — בן-עיירה. אחרי שנתיים בכרך חוזר הבעל בידיים ריקות, וכשאשתו שואלת כמה ממון הביא, הוא עונה — בהתנשאות של „טיפשה!" — על שאלה אחרת לגמרי: מה ערכו של רובל בכרך (מאה קופיקות, כמו בכל מקום). ההרצאה על שער המטבע מכסה, ובעצם מסגירה, את העיקר: לא היה מה להביא.